"לא אני לא בוכה, זה רק חלון זכוכית עליו טיפות עומדות.." השיר
של דנה ברגר מתנגן בכבדות ברקע ואני יושבת וחושבת מה עשיתי לא
טוב?
האם לא אהבתי אותך מספיק? האם לא הענקתי מעצמי מספיק? או שמא
פגעתי בך באיזושהי דרך? מה כבר עשיתי שמגיע לי סיום כזה?
כשאני חושבת עלייך אני רואה רק תום , טוב לב ואושר אמיתי, האם
לא היה מגיע לי לזכות בכזו מתנה?
אהבתי אותך הלכתי ממך, למרות שתמיד הבטחת שלעולם לא ניפרד.
והיום אדוני היקר אני שונאת אותך....
עצוב לא? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.