תוכלו למצוא אותה על הדשא במכללה. בעצם עכשיו כבר לא בגלל שחם
כל כך. ואם יש משהו שהיא שונאת זה קיץ. היא לא תשב על הדשא
בקיץ גם אם כל העולם ישב שם. בעצם, במיוחד אם כל העולם ישב שם.
הסיבה היחידה שתראו אותה משוטטת ברחבי המכללה זה כדי להגיע
מכיתה אחת לאחרת או כדי לעשן סיגריה אחרי שיעור מייגע.

את רוב זמנה הפנוי היא תבלה בסיפריה מחפשת אחר ספר מעניין
לקרוא. עדיפות למשהו חולני של סטיבן קינג או סתם איזה ספר מוזר
שאף אחד מעולם לא קרא. כזאת היא. לפעמים היא סתם תברח לשם
מהשיעמום ומשיחות מלאות בורות שמנהלים חבריה לכיתה.

לא מזמן מלאו לה 22. היא לא ממש אוהבת ימי הולדת. "לא ממש" זה
קצהו של ניסיון עלוב לתאר את הרגשתה לגבי ימי הולדת. אני חושבת
שזוהי טראומת ילדות הטבועה בה מגיל קטן. היא לא אמרה את התאריך
שלה לאף אחד חוץ מכמה אנשים שדחקו אותה לפינה אבל גם הם בטח
כבר שכחו וטוב שכך.
היא שונאת מסיבות הפתעה או כל סוג של מסיבות ימי הולדת וכל מה
שקשור בטלפונים של איחולי מזל טוב. הכי היא שונאת זה הודעת יום
הולדת שמח. לכן תמיד, ב-5 שנים האחרונות לפחות, היא לא עונה
לפלאפון ביום הזה. היא מתנתקת מכולם ומתעלמת מהכל.

It's her party and she cray if she want's to

אז מה עוד אפשר לספר עליה?

היא מכורה לטלוויזיה, סיגריות, אלכוהול והרס עצמי. אם היא
הייתה יכולה לשלב את כל ההתמכריות האלה לפעילות אחת סביר שלא
הייתה יוצאת מחדרה הקטן והחנוק שבמעונות ולא היו מכירים אותה.
אולי טוב שהיה כך המצב, היא חושבת לפעמים. אם רק הייתה יכולה
להחזיר את הגלגל אחורה הייתה משנה הכל.

היא עברה פרידה לא נעימה במיוחד לפני קצת יותר מחודש. אבל בעצם
כשחושבים על זה- יש פרידות נעימות? היא כבר לא סופרת. מאז
החליטה, בפעם העשירית בחיה הקצרים, שלעולם לא תבטח ביצורים
המאכזבים הללו הנקראים "גברים". לעולם לא תיתן, שוב, לאחד
מהנאלחים האלו לפגוע בה. אז בואו נקווה כולם ביחד בשבילה שהיא
תעמוד בזה.

חוץ מזה היא סטודנטית די ממוצעת. אומרים שהיא בעלת פוטנציאל
ושהיא מאוד מוכשרת אבל אומרים הרבה דברים אז לא תמיד כדאי
להאמין. היא קצת עצלנית בזמן האחרון עקב השביתה אשר הוציאה לה
כל שבב של רצון ללמוד. היא בעלת ביטחון עצמי נמוך מאוד וכל
מחמאה שתנסו לתת לה היא תמצא מהר מאוד עלבון תואם על עצמה. היא
בעלת רצון עז לאישור תמידי מכל הסובבים אותה. לפעמים אומרת
יותר מדי ומיד מתחרטת על כך אך יודעת בליבה שאת הנאמר, אין
להשיב.

בדרך כלל, לא תמשוך הרבה תשומת לב אבל בפנים היא תמיד תקווה
שכולם שמים לב אליה ושכולם זוכרים אותה