מאז שנולדתי, כוח מיוחד קיבלתי.
לא ידעתי לשמשו וכך איתו גדלתי.
עד שלנעורים הגעתי והבנתי
זהו כוח שהעניק לי אלוהים
תמורת זה שסבלתי כל החיים
מלקרוא מחשבות  של אחרים.

אלוהים...
למה גרמת לי לסבול.
לא ידעתי איך לגדול,
אין סודות, אין למה להתגלות,
ללמוד, לחכות ולגדול בסבלנות...

עדיין לא יודעת מה יהיה בעתיד.
לפחות משהו איני יודעת,
רק שכמעט שום דבר לא בא בהפתעה.
עד שקרתה התקרית הראשונה,
לא ידעתי מה עליי לעשות.
אהובי נישק אותי ללא מחשבות!

אלוהים...
למה גרמת לי לסבול.
לא ידעתי איך לגדול,
אין סודות, אין למה להתגלות,
ללמוד, לחכות ולגדול בסבלנות...

מאז כבר לא יכולתי לקרוא מחשבות.
כעסתי ובצדק, על זה שאין לי חברות.
ראיתי כל מה שעובר להם בראש עליי
ועשיתי הכל, אני תיקנתי את מעשי
אף אחד לא אוהב את אני האמיתי
למרות זאת אהובי אוהב אך ורק אותי...

בשביל זה אני לא צריכה
את החוש השישי...