אני רוצה עוד דף חלק כדיי למחוק את הייאוש
משב מרענן של מוזה כדי שאני אחזור לחוש
שעדיין נשארה בי מידה מסוימת של שפיות
הידיים מתהדקות תופסות אחיזה במציאות
או שהמציאות אוחזת בידיים כובלת אותן באזיקים
לא מתקדם לשום מקום תקוע במבוכים שמציבים לי החיים
הזמן עוצר מלכת מרגיש שאני מאבד את היום
או שהיום מאבד אותי היום עולה על קו ישיר לגיהינום
המוח מוטרד בשאלות אם אממש ת'ציפיות?
כולם מצפים שאשתנה אולי הם אלה שצריכים להשתנות
הרבה דברים שלא הספקתי ועוד הרבה שלא אספיק
דברים שרציתי להגיד לפני שזרימת הדם תפסיק
רוצה ליפול ללא מילים לתוך אהבה ללא תנאים
בינתיים אוסף רסיסים מהשמחה שהייתה לי פעם בחיים
כשהייתי ילד ולא היו לי שום דאגות שבעולם
היום כולם דואגים לי, לא מספיק לדאוג אחרי כולם
רק שתי עיניים ואוזניים בעולם שבו צריך יותר
כי מי שלא עומד על המשמר נכחד מאוד מהר
אומר לעצמי אל תוותר אבל בעצמי לא מאמין
שיש מישהו בעולם הזה שימנע את יום הדין
הכל מושחת ורקוב ולא נראה שזה הולך להשתנות
אז כנראה כל מה שנותר זה רק להגיד להתראות...