[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בן חור
/
אחד ושניים

ככה היא ספרה לילות, כאילו אף אחד לא יודע, כאילו אף אחד לא
מקשיב. סופרת ולוקחת, טומנת בתוך ארגז, כאילו רק שלה הם. עד
שראיתי שהלילות מתקצרים ושנתי נודדת והייתי שומע אותה סופרת.
אז צעקתי, די, היא נבהלה וחדלה למנות. עכשיו היא כאן מולי,
מקופלת, מכונסת בעניים מבוהלות, אף לא מתבוננת. עכשיו היא
מתנדנדת אוחזת ברגליה ומונה בשקט אחד, אחד ושניים ואני צולל
ונרדם בעירסולי קולה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
והפעם בפינתנו
"למה אבותנו
אמרו ככה וככה"
נדבר על
הנשיקה.

בכל נשיקה אנו
מעבירין מפה לפה
בערך 250000
מושבות
חיידקים.
רובם לא
מזיקים.

ועל כך אמרו
אבותינו זכרונם
לברכה: שק לי
בתחת" שכן הם לא
היו רוצים
להעביר חיידקים
מפה לפה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/9/07 23:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בן חור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה