תפוח נופל מעץ
על ראש שמבקש תשובה
חושף את הברור מאליו

עוד ביס קטן מעץ הדעת ואנחנו שקופים
אני, אני
אתה, אתה

עוד רגע נרגיש את הפעימה האחרונה לפני ההתמזגות
לפני הסחרור שעולה מן השכחה
לפני שנדע את הכאב ואת עצם היותנו כאן ללא תשובה

אני מולך אתה מולי
אתה מולך אני מולי
כל אחד יושב כאן מול עצמו
בבואות, בבואות
העתק של עצמנו

לא נדע דבר מעבר לעצמנו
עד לשכחה