שדות ותלמים פרושים למרחב
זרועי זרזיפים של קש וזהב
כששמש חורפית מאירה נעימות
פיסות פז פזורות במרחב זוהרות
בשקיפות הרביבים, קרני האורה
מחזירים מפיצים שלל גווני נהרה
והקשת בזוהר צבעיה נפערת
מקשיתה את גווה, עולה מתקמרת
דרכה אם אוכל להבקיע לי דרך
תפרח כיונה נשמתי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.