יושב, חושב,
כותב, כואב.
איך כלום כבר לא חשוב                                        
           
האם ידעת באמת
מה הרגשתי אלייך
האם היית עושה זאת שוב?...

עכשיו תורי!

אולי נקום, אולי נשב
אולי נצא ונסתובב
אולי נפסיק אולי נמשיך
אולי כבר לא יהיה מביך
להתקשר להיקשר
אבל בכל זאת זה חוזר, שנית...

ועכשיו תורי לקום
לעשות לזה סיום
להפסיק את הטמטום
ולחזור לשעמום -
שלפנייך,
החיים היו שקטים,
כמו מי-ים
מאי שם זורמים להם בשקט
ועכשיו שאת הולכת זה נחמד!...

אז תעזבי לי את היד כבר!

אולי די?!
אולי די?!
מתי די?!
אוקיי ביי!