|
לובן סתו עתיק
לילה ענוג העתיק
בהמולת השקיעה
וצליל החליל נשבה
באבק מילה מתעלסת
שבשיר-שכוח מתאכלסת.
ונאספו הם לחמוקי-הר
שמוטי עפעף מאופר
ומסך נשמה חשוף
כאד הרחוב הכסוף. |
|
|
אפילו ברגעים
אלו ממש, האיש
שמאשר את
הסלוגנים, ממשיך
בעבודתו הנאמנה
ללא הרף...
האיש שכותב את
הסלוגנים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.