אני לא אשכח את הפעם הראשונה בה נפגשנו. זה היה בגיל חמש,
כשסבא שלי לקח אותי לראות מטוסי קרב נוחתים ברמת דוד. אני לא
אשכח את עוצמת המנועים, כמו שאגת אריה אדירה שנשמעת לכל עבר,
למיטב זכרוני, באותו רגע, היה בינינו את הניצוץ.
הזמן עבר ואני גדלתי, ואתה יחד איתי מתפתח ולאט לאט תופס צורה
בוגרת יותר. עם הזמן נודע לי רק כמה אתה קשה להשגה, כמעט בלתי
אפשרי. וכמו בכל קשר רומנטי אחר, גם זה רק גרם לי יותר ויותר
לרצות אותך. פינטזתי עלינו הרבה, אני ואתה ביחד, לנצח.
לקראת הגיוס התקרבנו מאוד, הנושא שלי ושלך עמד המון על הפרק,
האם נהיה ביחד? האם לא? הזימונים החלו להגיע ואחרי שנים של
חוסר ודאות סוף סוף היה סימן למשהו ממשי. זימון, ועוד זימון
ואתה כבר הפכת בר נגיעה. כמעט ונהיינו ביחד, אבל אז לא עברתי
את הגיבוש. לא היה לי קשה למצוא נחמה אצל איזו חטיבת חי"ר, זה
קצת השכיח אותך, אבל תמיד ידעתי שזה לא היה זה. אחרי שנה וחצי
ניסיתי להתקרב אליך שוב, והצלחתי- עברתי את הגיבוש ואני ואתה
התחלנו לפתח קשר בין כותלי בית הספר לטיסה. שנה שלמה, שבסופה
סטירה. זרקת אותי. בהתחלה רצית שאני אשאר איתך בתור נווט, אבל
אני לא מאמין בלהיות ידידים טובים אחרי שנפרדים והיה לי קשה
לחתוך את זה אז פשוט נתתי לך לזרוק אותי.
הפעם לא הייתה חטיבת חי"ר להתנחם בה ולא היה שום דבר אחר
להתגבר בעזרתו. נשארתי אני מול עצמי במים העמוקים של האזרחות,
בידיעה שיותר לא אשיג אותך לעולם, וכל מה שהיה לי ויהיה לי
איתך זה רק הפנטזיה שלי ושלך קורעים את השמים. בכלל לא היה
אכפת לי שזה לקח ממני את החופש ואת הכתיבה. העיקר זה אני ואתה
ביחד, משוויצים ומראים לכל העולם שאותו ילד שמראש לא היה אמור
לקבל זימונים ושבכלל לא עבר את הגיבוש הראשון, ושאחרי שהוא היה
שנתיים בצנחנים ונלחם במלחמת לבנון חזר אלייך עם כל המוטיבציה
שבעולם. אותו ילד, היה מראה לכולם בלי הרבה מילים אלה רק בעזרת
סיכה אחת, שדברים כאלה קוראים, ושהוא, שמגיל חמש שיחק
סימולטורים, בנה דגמים וצייר מטוסים, נהיה טייס בחיל האויר.
חלום יקר, יכול להיות שהיינו יכולים להיות מאושרים ביחד אבל
עכשיו כשאתה כבר לא מסנוור אותי אני יכול לראות את הדברים
אחרת, אני מבין שקיים סיכוי כזה שאולי אף פעם לא באמת התאמנו,
ושכדי להיות איתך הייתי צריך לוותר על הרבה.
הרבה דיבורים, הרבה תובנות והרבה רגשות. לקחת אותי רחוק והרמת
אותי למעלה, מפה אצטרך להמשיך לבד בתקווה שאני אמצע עוד אהבה
כמוך, אולי אפילו בצורת אישה סוף סוף. תודה על הכל, אזכר בך עם
כל מטוס שאראה בשמים.

שלך, עומר.