ואני, מה כי תלינו עלי יושבי חלד, שוכני עפר?! כבודי היה לכלימה, תולעת אנוכי, ולא איש. חרפת אדם ובזוי עם. עפר ואפר. מטיפה סרוחה אל מקום תולעה ורימה. גוף חסר תוחלת ונשמה. אני. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|