מה כי תלינו עלי
יושבי חלד,
שוכני עפר?!
כבודי היה לכלימה,
תולעת אנוכי, ולא איש.
חרפת אדם
ובזוי עם.
עפר ואפר.
מטיפה סרוחה
אל מקום תולעה ורימה.
גוף חסר תוחלת ונשמה.
אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|