עמוס צימרמן / דמעות של שמש |
דמעות של שמש
יורדות עכשיו
ורק הדרך נראית לי
כמתפתלת למרחקים
ולא נגמרת לעולמים
והירח מהבהב לי
שולח אור כמו תרופה
מה שנראה ברור
יכול להיות בינתיים
סתם אשליה שאין לא סוף
פתאום אני נזכר שאנחנו שניים
ולא נשאר כבר מה לשרוף
יורד הגשם
דמעות יבשו כבר
לצד הדרך עוצר לי
נמאס ללכת בלי לעצור
אני צריך כבר לחזור
והירח מהבהב לי
שולח אור כמו תרופה
מה שנראה ברור...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|