אני יושבת אל שלחן ערוך לחג
החלות והיין, הרימון והדג
- הם שותפי היחידים לסעודה
יש אנשים שחיים את חייהם
וישנם אלה שמתים לכבודם
מסופר על מדען שאהב את "סינדרלה",
והתאבד כשטבל בציאניד תפוח "אלה"
ארוסי שלי הורעל, ולא בציאניד
חייליו, לימים יספרו לי
שבאותו קרב היה מורעל מתמיד
היום אני מתחילה שנה חדשה
בלעדיו, "שלקח אישה חדשה"
את הרימון היום אני אוכלת
כאשר את אהובי הרימון כבר אכל
וזה אמנם לא קל, אך בלבי אני יודעת
מה שהאמין בו הוא, ונותנת הדעת:
יש אנשים שחיים את חייהם
וישנם אלה שמתים לכבודם
רק דבר קטן אני היום שואלת,
מה עם אלה שחיים בלעדיהם?
אך גם קולי בחשכה כבר נדם |
