סיפור על אחת שלא תדע, אפילו אם היא תקרא את הסיפור הזה, היא
לא תדע מה היא בשבילי.

את האחת, כן-כן, את.
אני לא יכול להגיד לך כי יש קוד מוסרי ואתי שעומד בינינו.
את הכל הייתי נותן בשביל 10 דקות איתך, אפילו לא בסקס, בחיבוק
רומנטי.
חיבוק של אהבה ולא חיבוק ידידותי.
כמה שאני אכתוב כאן לא ימלא את מה שיש בפנים בשבילך,
אני רואה אותך כל הזמן ובכל פעם שאני רואה אותך אני מת להגיד
לך משהו, אבל שוב הקוד האתי שחזק ממני, פשוט סוגר אותי.
מה לעשות שאני אדם בעל ערכים.
אחרת כבר מזמן הייתי שובר את הכללים וגונב אותך איתי מעבר
לאופק,
מעניק לך אהבה שלא חשבת שיש, מעבר לקור מעבר לרגש,
זה בחיים לא ילך בינינו, לעולם ואין מה לעשות בעניין הזה, פשוט
לשכוח.
אבל מה לעשות שכבר שנתיים, את זאת שמזיינת לי מערכות יחסים.
כן-כן, בגללך אני לא מצליח לייצר מערכות יחסים רציניות, כי מה
לעשות, אני חושב עלייך ואני לא אשקר לאף אחת שאני איתה בזמן
שהראש תמיד איתך.
כמה הייתי רוצה שתקראי את החיבור הזה ותתני לי יד ונרכוב אל
מעבר לאופק.
אבל זה לא יקרה כי אפילו אם תרצי, אני אכחיש ואסרב ואדחה.
הקוד האתי.
ככה זה כשאתה אביר. אתה מאבד את עצמך בשביל הקודים שלמענם אתה
חי.

כל-כך הייתי רוצה לראות איתך את האור, אבל אין לנו סיכוי.
עצוב אבל אמיתי, זה הסיפור של חיי.