|
נמאס לי להיות אותה ילדה קטנה
שקוראים לה סיפור לפני השינה
שבוכה בכאב ומחייכת באושר
ובכזאת תמימות מאמינה ליושר
לא מחכה לאביר על הסוס הלבן
שייקח בכזאת קלות מכאן
שנברח מהפחד ונתעלם מהכאב
ומאמינה למילים "אותך אני אוהב"
בורחת לי מהממציאות המרה
דוחקת את השקרים שלך לפינה
לא רוצה להאמין בכאב הגדול
מה שאני מנסה הוא בעצם יכול
נותנת חיוך כאילו הכל טוב
אבל עצובה כל-כך אם מסתכלים מקרוב
מעבר למבט העצום שמסתכל על כולם
בוכה לי כאילו לא בכיתי לעולם
שותקת שאחרים מדברים
נותנת מה שכבר כולם מקבלים
שמה עליי בגדים כאילו מישהו יגע
סופרת את השניות שיזוז המחוג
בורחת לי מהממציאות המרה
דוחקת את השקרים שלך לפינה
לא רוצה להאמין בכאב הגדול
מה שאני מנסה הוא בעצם יכול. |
|
|
הכי מבאס בנסיעה
במינבוס קו ארבע
זה שאתה חלק
מצוות העובדים
כל הזמן מעביר
כספים אחורה,
השלב הבא הוא
שהנהג יבקש ממך
עזרה בדו"ח
למע"מ.
ערד עזמוביץ
בעוד סיבה למה
הוא הולך ברגל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.