והחורף ההוא
היה לגמרי
אחר
נטע זר
יותר
אחיד
ממ פ וז ר
זה
יכול להיות
מובן כי נדמה
לי שלא הייתי שם בזמן הפורה ביותר
בשנה, זמן שעבורי
הוא זמן של
נפישה.
הייתי
כל כך, כל כך
יבש
בעצמי
והאני
שלי,
הוא כבר מזה זמן
נבל.
אני
זה ש
גנבתי
מעצמי
את כול
מה שנפשי
כשלה מלשמור.
נפשי
נדדה,
דבר
אחד
לא
הצלחתי
לגנוב.
דבר
אחד
נפשי
לא
איבדה-
את העבר
כבעבר
תמיד
תיקח
איתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.