הרוצה במפלתי ואולי גם במותי,
אתם, אתה,את! הקנאים לי,
אתם הרוצים להחזירני,
אל השחור משחור,
חכו לי מעבר לפינה...
אני שיצאתי מהתופת,
ולא סובבתי את ראשי,
פן אהפוך לנציב מלח.
לא, לא אחזור אל הכאב, שנית...
אינני מזוכיסטית,
לא אחזור לדשדש בביצות העבר,
לא תודה... זה לא בשבילי.
אתם! אתה! את!
כל המאמין המתיימר,
להבין נפש האדם,
בתיאוריה של חזרה לכאב,
שיתבשם לו...
מכל כלל... יש יוצא מהכלל.
האני מאמין שלי,
הוא...
שלום לעבר הכאוב,
אני מסרבת לחזור אחורה,
אני הולכת ופניי קדימה,
הצללים מהעבר לא ירדפוני,
אני מבטיחה...
אני מבטיחה...