לאחרונה, זה השתנה.
דברים בי כבר לא כבעבר.
פעם היה לי זכרון כואב ממך.
פעם כל דבר שהתקשר לי איתך
הזיל גם דמעות.

והיום -
זה כבר יותר בגדר זכרונות.
זה לא שזה פחות כואב,
זה רק שהתפנה קצת מקום בלב.
כבר לא מצמרר אותי לומר,
כבר לא דוקר אותי להרגיש.
כבר יותר קל לי לטבוע בזכרון.
יותר פשוט מאתמול.

הבושם שלך כבר לא בעל אופי משכר,
הדמעה שלי כבר פחות מלוחה
ורק נותרה מזכרת אחת,
ועוד שאריות מתמונה.
וכל השאר כבר נעלם.
התנדף כאילו מעולם לא היה.