אח"כ אמרתיה שנית
אני אוהבה
ולעגה לי שלישית
בפרצופי הנדהם
רוק ואפר וקינים ונהי לי
מה אעשה עשיתי לה?
הרגתיה. כן כך שלפתי אקדחי
ורוצצתי את גולגולתה.
שתדע, כמו שאומרים, שתדע.
שאיתי לא מתחילים.
ואני אוהב אותה בכל זאת
גם עתה. בת הרב סיפרה לאמה
על אהבת האביר שאחר כך
ירה בה בתמימותו בשיר אחר. מבינני-תו.
אהבתיה גם אני. אבל שתדע.
ולא לי ולא לאחר ולא לאף
אחד אחר. ועכשיו טוב
כי כשהיא בעולם הבא אינה כבר להווה
שקיים כאן. ואני אוהב אותה ואף אחד לא יוכל
להתחלק עימי כי רק אני הוא שהרגתיה מאהבתו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.