|
אח"כ אמרתיה שנית
אני אוהבה
ולעגה לי שלישית
בפרצופי הנדהם
רוק ואפר וקינים ונהי לי
מה אעשה עשיתי לה?
הרגתיה. כן כך שלפתי אקדחי
ורוצצתי את גולגולתה.
שתדע, כמו שאומרים, שתדע.
שאיתי לא מתחילים.
ואני אוהב אותה בכל זאת
גם עתה. בת הרב סיפרה לאמה
על אהבת האביר שאחר כך
ירה בה בתמימותו בשיר אחר. מבינני-תו.
אהבתיה גם אני. אבל שתדע.
ולא לי ולא לאחר ולא לאף
אחד אחר. ועכשיו טוב
כי כשהיא בעולם הבא אינה כבר להווה
שקיים כאן. ואני אוהב אותה ואף אחד לא יוכל
להתחלק עימי כי רק אני הוא שהרגתיה מאהבתו. |
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.