בוקר אחד מיוחד. קמתי הכנתי קפה וחזרתי למיטה עם טעם מר של
הלילה שלפני. אני נועלת את העיניים ומתפללת שתקח אותי כבר
עכשיו.
ואני משתוקקת לאלכוהול ברמות שלא ידעתי,
משתוקקת לעוד באנג שיציל אותי מהצריבות הזאת בגרון,
ועוד הקאה אחת שתציל אותי מהשומן שנטפל אליי,
ועוד חיבוק אחד ממנו לדעת שאני לא לבד.
אני רוצה לדפוק את הראש,
עם 100 ראשים ביום,
כל שעה מבאנג אחר,
ואפילו ליתיום יעזור לי,
או מורפים,
למה נגמר לי הריטלין?
ומה קרה לסאטש של הקלונקס??
אני רוצה להתמוטט וליפול חזק ועמוק,
ושאתה ורק אתה, תגיע מירושלים, עד אליי,
ותציל אותי מעצמי.
אני רוצה לראות סוף אחד טוב.....