|
ראיתי אותה מתרוקנת
לאט
לוקחת שאיפה גדולה של אמת
ונושפת בכבדות את חלקי הנשמה שלה
היה ריח וטעם של דם
והוא אחריה
לאט, באפרוריות
לוקח שאיפה גדולה של ניקוטין
ונושף בקלילות את חלקיקי חייו
סירחון צף באוויר
מחוברת למכשירים
מתעקשת על כל נשימה קטנה
לוקחת שאיפה קטועה של רצון
ונושפת בקול צורם וחד
בריח של פריחת האביב
ואני נושפת תחושה של כאב
מפחדת
אבל מרגישה טוב עם עצמי |
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.