אני בתוך עצמי גרה
ולעצמי אני גרה
מפעם לפעם עוצרת
לדקה-שתיים וכותבת וכותבת
לו יכולתי לשיר עכשיו
אז ודאי הייתי שרה
אך חומות הבית מקיפות עוד שניים מלבדי,
אוכל רק לנשום עמוק ולחכות
למילה שאחד מהם יהיה
הראשון לשחרר -
אולי יהיה זה שמי
אולי אמירת שלום
אולי גם, צמד מילים: "שלום, איריס"
כאלה מילים מזמן לא שמעתי
מילים שדוברו ואיבדו דרכן לאוזניי
(ולחשוב שלאחר חיפושיהם הנואשים,
עוד העזתי לצאת נעלבת).

לכל מסע כתיבה מספר סיבות:
ראשונה היא: אני
שנייה היא: אבי
שלישית: אמי
והרביעית היא כל שביניהם
ואם אעצור לרגע לשאול -
ודאי אשאל את הרביעית (היחידה עם הרגליים על הקרקע)
היא אולי יודעת רק על היותה כאן
וזה מספיק להנצחת רגע
בו יכולתי להגיד שלום למישהו,
אולי לאבי, או אמי או אולי
"שלום איריס" לעצמי
ואולי לכול שביניהם.


(כתיבה אינטואיטיבית 02.11.06
עריכה מחודשת: יוני 2007)