זה כבר לילה שני ללא שינה
הפעם השניה שאתה לא מחבק
שוב נעלם, חוזר ובורח
לא משאיר מעצמך דבר
כמה זכרונות שעולים ואני חוזרת לאחור
למנגינות שתמיד אהבנו ועכשיו אנחנו כואבים
את אותן המילים שנאמרו בלי מחשבה
שהרסו וניפצו כל הבטחה שחיכתה להתקיים
ובשלב הזה העיניים מוצפות
בטיפות הלב המלוחות שמטפטפות
זולגות באטיות לעבר השפתיים
שרק אתמול היו כל כך שלך
הזמן הוכיח את המהות האמתית שלו
ושבר את מיתוס התרופה שהדביקו לו
כולנו כבר יודעים שהוא רק מזיק
ושככל שעובר הכאב רק גובר
אז אל תאמינו כשיגידו שיהיה טוב
תראה כמה האמנו אני ואתה
וכל תקווה הכי קטנה התנפצה
ושוב נפלו ביחד לאותה הרצפה.
ואם בכל זאת אתה עוד שומע
תדע שהמעט שנותר מהלב עוד מרגיש
לא רציתי שנגיע לכאן, אף פעם
אולי האהבה לא תמיד מנצחת. |
