שיר ישן בורח אל תוך אוזני תוך כדי ניסיון ליצוק מחשבות
למילים. מסניף שורות ארוכות של ריח לילי לח. לא היה מזיק לי
איזה משקה עכשיו, לטשטש קצת את התמונה שאני רואה דרך עיניי.
שינזל קצת, למה לא, בעצם? אולי בקבוק הליקר שקורץ לי מצידו
השני של החדר?
הייתי מדליק פרודיג'י פול ווליום, מזריק תרכובות אתאנול טהורות
לתוך הגוף המותש, ובמיידי הייתי מקבל אנרגיות ומקפץ כמו טורקי
משוגע בריקוד שאת שמו שכחתי..


  " הפאקים של כל אחד ואחד מאיתנו הם לאו דווקא דברים רעים
ושליליים, כפי שהם יכולים להיראות לנו, אלא הם מסתברים להיות
הדברים הכי מקסימים וטובים שיכולים רק להראות על קירבה ובטחה.
אנחנו בוחרים בקפידה למי לחשופם וממי להסתירם, ואם זכינו להם
מאהובינו וקרובינו, הרי שבנו הם בוטחים, ואותנו הם רואים
כראויים."

 ואולי הלילה הוא השתקפות היום שלפני או אחריי? הלילה הוא בסך
הכל גוויעה זמנית של השמש. או שאוליי היום הוא גוויעה זמנית של
הירח?

 מריץ שטויות בראש, מביט אל החלון, ואל הלילה הרחב שנפרש
ממנו, מביט אל השמיים, שאשקר אם אומר כי הם שחורים, כי כחולים
כהים הם, עם גוונים של כתום על העננים הבודדים.
רובם ישנים, חלקם עדיין ערים לתוכניות הלילה של ערוץ 2. חלקם
בוגדים וחלקם עובדים נוספות. חלקם ישארו עוד כמה קטנות ויחתכו
לכרית. אורות ספורים בבתים ליד. ושוב ההרגשה הזאת.בוקעת מתוכי
ורק רוצה להיפלט ולהיקרע ממני, להשתחרר החוצה, אל תוך הלילה
הזדוני הזה.. לפגוע באיזה בניין ולפרק את יסודותיו.. האפר
שיעוף עקב הקריסה אוליי יגרום לי להיחנק ואוליי, אספיק לסגור
את החלון.
הרגשה הזאת.

  ומה ההבדל בין תהייה לספק? האם אתה בספק שאתה תוהה או שאתה
תוהה אם אתה בספק? או שספק אם אתה תוהה אתה בספק, או אוליי אתה
תוהה אם ספק שאתה תוהה אם אתה בספק, ואוליי אתה תוהה שספק ואתה
בספק שאתה תוהה? הא?

   ורק אני יושב כאן כמו איזה טמבל, מדבר לעצמי ולארבעת קירות
חדרי כמו איזה פריק שברח ממוסד, עיניים אדומות כשל שתיין גמור,
ושומע מוזיקה מחורבנת ברדיו עוד יותר מחורבן. ודווקא חשבתי
שבלילה משדרים אחלה חומר...