עופרי-אור אלאלוף / מקבץ רסיסים |
את זרמי המים בך
אט, פן אטבע
ואפסע ממך
והלאה
אין בועות שלמות, את טוענת,
רק את אלו הממאנות להיסדק.
כמוני כמוך, רוצה לחיות באקווריום.
כמוני, כמוך, אהפוך למוצג
ותו לא, אראה דרך זכוכית סדוקה,
אותי ואותך
כפי שאולי יכולנו.
אלמד להחריש פן תאמרי לי, שוב,
על חלומות מתמוססים
באור יום.
דנה טורקת דלתות
(אחר מאזינה דרכן לשמוע אותי בוכה).
דנה אוהבת להירדם על השטיח בכניסה,
רק כך היא יכולה לומר
עד כמה היא ננטשת.
24.9.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|