03.08.07-14.08.07
אבדה נשמה טהורה:
לאף אחת היא לא חסרה
אף אחד לא ביקש לעצמו אותה
התפוגגה ללא שליטתה
ניסיתי לדובבה להישאר זכה
אבדה נשמה טהורה
הלכה להרגיש זיפת במקום נמוך
למהול עצמה בשביל לחוש שוות ערך לירמוך
מעולם לא זכתה למבט עיניים בגובה שלה
עלתה וירדה עלתה וירדה
עתה נעלמה
אבדה נשמה טהורה
בלובן לא ניתן לצבוע אותה
בשמן לא ניתן לזכך כאבה
אולי מילתה של אחת תעורר בה
צליל בגובה בסולם המתאים במיוחד עבורה
אז תעלה היא מעלה טובה והגונה
תאיר סביבה חדרה ביתה
תמצא טעם לחזור כשהייתה
אהובה ואוהבת
ללא שאלה
רק תשובה
הנני כאן
נשמה
כל המשיב נופל:
אל תנסי להשיבה
אם תרצה
תשוב לבדה
כמה אפשר לחכות
טעם האכזבה השכיח טעמה המתוק
רחקתי כשנות אור מדרכה
אינני יודעת אם רוצה בה חזרה
אל תנסו לענות
כל המשיב נופל לבור
יש תשובה אחת בפיה
חלילה ינגן רק כשהיא תנשוף בו ותשמיע
כמה אהבתיה
זכיתי לאהוב
זכיתי גם לשכוח
חושכו עומקו של הבור
חדלה לנשוף
ברקע לא מתנגן צליל
אולי עתה היא שואפת
לא ליפול ולהפיל בעל חי רגיש מאוד
כמה התרגשתי
הרגשתי
תום
בטעות:
באתי לעולם בטעות
בדיוק כמו שאמרת שאת אוהבת ממש טעות
הכל טעות בתוך טעות
כבר לא יודעת מהו בסדר
באתי אל חלונך בטעות
נסחפתי ברגשות עזים אל האי הבודד המסכן שלך ממש בטעות
נטרפה דעתי בטעות
הכל טעות בתוך טעות
כבר לא יודעת מיהו בסדר
אמרת יש סיבה לכל דבר
אין מקרה זה לא סתם
גופך התחכך בגופי
עורר מרדף אחר הזהב אשר לא מעניין אותי
מרדף בתוך מרדף להמשיך להיות בראש הסדר הקיים
עזבו אותי לא רוצה להיות בזה הסדר
בטעות החלתי לרדוף לתור אחר העדר
הכל טעות בתוך טעות
באתי לעולם למצוץ קנה רצוץ
כבר לא שואלת מה זה בסדר
פשוט הולכת נגד הזרם
בטעות עוד בטעות
יהיה לי טוב
נפלתי ושכחתי:
אסור לרדת לבד
זה נותן תחושה שכולם המשיכו אל מקום אחר
אתה יושב בתחנה
לא יודע מי יעבור מה
כשהו או היא יעברו לעלות עליהם
או לחכות לראות מי ירד
אז ירדתי נפלתי ושכחתי אותה שם בתוך
מה אעשה עתה
ארדוף
אדביק אותה במטוס סילון
במסוק החדש של הסבתא עם הגלגלים
היא שם
ואני פה
איך הזמן לא עובר כשדואגים כל היום האם פתחו לה חלון
אז יודיעו בכרוז
נמצאה נשמה בודדה ברציף
עזבו אותה לנפשה אולי להקיץ
כל היודע את שמה מוזמן להתייצב
עם ארון עם טלית עם מה שנעשה בזמן
בזמן שירדתי ושכחתי
את רצוני בקרון המרכזי
אסור לרדת לבד זה מסוכן
לעלות מותר
לשאול:
לא שערתי כי שאולה היא ועלי להשיבה
חשתי שהיא שלי ואני שלה
עתה על מה אבכה מה אשאל לי מה
הכל זמני
גם אם בטאבו רשום על שמי
כשיתפוגג מחום החמה
יטמנו לצננו באדמה
עד יכלה כלא היה
הכל זמני
זמני לשאול
מה היה
מה נהייה
מה יהיה
מי היה
מי נהייה
מי יהיה
מי ירד לשאול
מי יעלה ובליבו תשובה לכל
ממש כבד לו
אין פלא שיורד הוא על ברכיו
ושואל כל חייו לעוף אל מרחביו
אוף
אש נמוכה:
משהו מתבשל
לא צריך להוסיף כלום
הזמן עובר
לא קורה דבר
רק שלא יישרף לי יידבק לתחתית
כל שבשלתי לי
רק שלא אוכל לבד הכל
לא זז הזמן היכן כולם
קניתי מצרכים
לא מצאתי בדיוק כמו של השכנה ממול
היא מומחית מבשלת כבר שנים
אצלי אש נמוכה ללא משב רוח חזקה
גם אש זקוקה לאוויר נשימה
אפילו תיבלנתי עם פפריקה מתוקה
עומדת מול סיר מבעבע
שומרת פן יגמרו המים מוסיפה והוא גורע
אז יבואו מכל קצוות העולם
אל פתח ביתי הקטן
לטעום אוכל של פעם
אז יבואו כולם ואני אהייה עם כל האדים בעננים
בטוח אבכה אזיל דמעת אושר כמו הגשמים הברוכים
הכי כיף יהיה אם יאמרו היה טעים
אין על האוכל של שכונת חיים
היא נראתה מופשטת:
הדרך לא קלה להיות מומחה
כרוכה בשימת כל המרץ במטרה
וכשהיא נראתה מופשטת
קל היה לאבד אותה
אמרתי כסו אותה
הדביקו פסים זוהרים
תלו עליה שלט
קראו בשמה
ביום ובלילה
תוכלו לראות דרכה
לא רק אתם
כולם ידעו
מהי מטרתכם
אז תהיו כל בוקר צעד קרוב יותר אליה
עד תגעו בה לנתח חולשתה
לרפא גם אותה
היא נראתה מופשטת
נעלמה כלא הייתה הדרך
לא מצאו אחרת לצבוע בחייהם
לאחות אי שלמות מעשיהם
רצו מומחה שיפתור בעיתם הסבוכה בדים
קם אחד
קרא לעצמו מומחה
בדה אחרת במקומה
אמר להם הדרך קצרה לגעת בה
האמינו פתאים לקורא בדרכים
שמחו על המציאה הקלה
שכחו כי כלה זכה עטופה בהילה לבנה צחורה
רצו כולם
לגעת לדעת להפשיט אותה
בפעם האחרונה
היא נראתה מופשטת
מאז ועד היום
היא נעלמת וכאילו מעולם לא הייתה
נשארו רק מומחים
ללא מטרה אחת
כן זה כבר ידוע
את לא תלכי עם מי שרואה אותך הכי טוב
את רוצה לחוש בטוב בגובה
מביטה מטה
מחפשת סימני חולשה
חורים למלא לסתום להם את הפה
כן זה כבר ידוע
את אינך מחפשת אהבה לאהוב
את רוצה להרגיש בשליטה גם כשאין לך הרבה להגיש
פגעת בי אישה
נתת את גופך כאילו הייתה זו סחבה שחזרה מכביסה לא מלבינה
לא כועס לא רוצה להשיבך חזרה
ליפול בזרועותייך זהו נס
שנפל בחלקי לנשוק לשפתך ללחוש באוזנך
לאחוז בידך בשנית זוהי הלצה
של גדולים מימני ומימך
כשהבטתי בך
עצמת עיניים
לא יכולת להגיע לשם
לא כועס לא רוצה להשיבך חזרה
רק אוהב
אוהב את מה שנותר מהבדיחה
הסוף
צועד על קו האופק
לא מבין היכן נחבא
מביט על חוף סואן
שואל מה היה
מי הבאני לזה הפס
ללכת בו לבד
מביטים בי כולם
מרימים יד ומצביעים
בדיוק לשם
גדלתי להיות
מעבר לים צרותם
מישהו אחר
בודד
אחד
ספינתי נעלמת מימני
אולי טבעה כהרגלה
אין מה שישיב אחד כמוני
לאמא אדמה
על קו האופק פוסע מתיר עקבות
אולי יום יגיע
אחר ימצא נתיב לכאן
בי אין עוד כוח
לסלול
לגשר
להביא אותם
לשכנעם לגדול במקום אחר
גדלתי להיות
כאן
לבד
רצונות נפגשים
בודקים מגששים
מי ימלא מבוקשו של מי
מי ירווה צימאונו יש לו או אין די בשבילים
מים גנובים ימתקו
כולם שוטים
בצינונו של מזגן
שולפים אות מילת ציווי בליווי אמה מצביעה לכיוון כוסה
זיעה עולה ביוקר
לא מבזבזים טיפה
הכל בכוח המילה ובאצבע המורה
חילוף חומרים די גרוע
הזנחה לזרוע לפרק לגיד למיצי קיבה
אני רוצה בדיוק כמוך
לא פחות לא יותר
בדיוק אותו הדבר באופן שווה
אז איך זה שפני רטובות חולצתי מדממת פסולת
רגלי לא נחות מוצאות מקום טוב לשבת
איך זה שגם לי אצבע אמה מורה
ואין היא מצווה מדברת מהכורסה באיטליה
רק תרה מחפשת להפגיש זרת בזרת
להרגשה יותר טובה
כשמרים כף ידי לשלום
כד כדי נעלם מימני
הראית אותו
היכן קמיצתך נעלמה
מה רצית
התפוגגת תוך שניה
הכל באמת מתרחש
את מקשיבה?
אל תתפלאי אם תחושי לפתע
סטירה מיד מזיעה
את אישה
יש לך ילדה
וזה לא עוזר לך
להבין אחת אחרת שונה
סלחי לי גברת
את עליו רע מדברת
אינך רחוקה מימנו
את אליו קרובה
את צוחקת ואינך מבינה
את אישה
היית ילדה
וכאילו אינך זוכרת
מה הפריע לך מה כאב בך מה בכה
סלחי לי גברת
עם כל הכבוד להשכלה המוגברת
אינך קולטת נקודה
את מימני מתעלמת
את צוחקת ואינך מבינה
את רגילה
שכולם הולכים נעלמים
לא מותירים פתק פרח שינעים
את מכורה לאכזבה לטעמה המרה
כבר שנים אינך מייחלת לאהבה הטובה
את צוחקת על כולם
בעיניים זוהרות משקרת גם לעצמך
ואת אינך אינך מבינה את אינך
את צוחקת ואינך מבינה אחרת
היה היה איש
אשר חיפש אישה
היה היתה אישה
אשר חיפשה אהבה
רגישה היא לפרטים הקטנים
הוא מחפש והיא מוצאת
אותה
זה נכון שמותר לבחור את מי לאהוב
אך מי החליט שחייבים ללכת איתם לישון
זה כל כך מבלבל כשקר וכואב
כשהוא מביט בה ועדיין תר מחפש מהסס להניח בכף ידה מפתח לדלת
הכניסה
זה נכון זו לא אגדה
הוא מחפש והיא מצאה
אלטרנטיבה
הטבע יודע הכי טוב
צפונה בו התשובה
וגם אם פתרונו מתרחק מימנו
יום ישיב לו אותה בו לדבוק חזרה
היה היה איש
אשר חיפש אישה
היה היתה אישה
אשר חיפשה אהבה
ויש איש ויש אישה ויש אהבה
רק צריך לקיים את הנוסחה
כי ככה זה בטבע
יש המתחלקים זוגיים שלמים ללא שברים שאריות עם אפסים
יש המתחלקות אי זוגיות
יש זוגי באי
יש אי בזוגי
יש הכל
עד אין סוף
זכותך לבחור עם מי להתחלק
היה היה איש
אשר חיפש להתחלק
היה היתה אישה
שבורה
גרעין מוסתר בעלי כותרת סגורים לבושה בבגדים צנועים
יצאתי איתו לפגישה
לא נפתחים בכוח
יש זמן לכל פרח להתפתח בעונתו
עלם חמודות רצה אישה
לא נערה תמה שלא מודעת לפנימה
באה האישה
קטפה לעצמה פרח מעלמה בעצמה
עד נבלו עלי כותרתה
הקדימו עלי הירוקים
אשר חיפשו קרני שמש בדרכים
פני העלם נעלמו בגבר
בגבר שמצא לו אישה
יצאתי להבין פשר בחירתו
מדוע לא פיצח גרעיני בזמנו
למה בחר ישר לאכול מידה
בדרכי במדבר במכת השמש ברגעי העילפון
חשתי איך יבשו פנימי נפתחו עלי כותרתי
למים פיללתי עד מצאתי בבואה
שם ראיתי פני אישה
לא נערה תמה שלא יודעת פנימה
קמתי השלתי מעלי כסות ימי השאלה התהיה
באתי אליו אישה
עלם חמודות מצאתי
היעלם בי
הייקח ידי
הייצא גבר
ייקדש עונתי
יימצא בי
תשובה לכל החיים
כשלא האמין בה
האמינה לבדה
הלכה חסרת בסיס
לחפש צורה הגיונית
לנסות ולהשלים
בדרכה פגשה מעויין חסר צלע
ניסתה להשלים התבנית
הלכו יחדיו כמה צעדים
מעויין שלם עם שארית
בקשה השארית מקום לדעת
ידעה בתוך תוכה כי סתם באוויר היא תלויה
יש סיבה לכל קצה
בקשה לנסות ולהשלים עם זה
הבינה הצלע כי המעויין לא חסר בה
לעולם לא ישלים כל כולה
נפרדה לשלום
הלכה לחפש לה מזור
פגשה בדרכה מקבילית
חשה מיד אורך רוח להשלים התבנית
נגעה בצד אחד נגעה בצד שני
שוב נותרה קצווה של שארית
נותרה להשלים זמן מה עם המקבילית
הרגישה שטוב עשתה עם התחושה הכללית
מקבילית שלמה ליום או יומיים
נותנת הרגשה של חממה
אז הבינה שאין טעם
לחפש לה בעל צלעות רבים
בכולם יוותר בה מקום ריק חלל השארית
רק צלע אחת תוכל לה לאחת באמת להשלים
זה תמיד מתחיל בשני צלעות
ובבסיס
בקשה רק שיאמין בה
רק שצלע אחת שונה מימנה
תאמין
אז יחדיו ישלימו צורות רבות
ללא קצוות באוויר תלויות בשום מקום
צלע משותפת
אחת
זאת
התשובה
יבשו בארות דמעותי
הדליים זרקתי
לא הולכת לשאוב מים משם
אין זמן
בכיתי די
את כל המילים כבר אמרתי
היו היה רגע
אין הוא יותר
ללכת לצעוד אל מקום אחר
ליפול על ברכיים לשחוק סוליית הנעליים
להתלכלך בחולות של חוף ים אחר
כל המוכר היו היה
עתה חדש דובק בסיוט אחר
את כל ההסברים כבר נתתי
היו היה זמן לסליחות לבקשות לתודות
עתה נותרתי לאלתר עד השקר הבא
להחליף בגדים להתחדש
לצבוע שיער להתגנדר
לקרא מגזינים
לשנן כותרות
לעשות מיליונים
לגמור כל יום במיטה
לשייף ציפורניים
לעמוד בפקקים
להביט על השמיים
לראות איך הם בוכים
להפעיל וישרים
לשמוע רדיו
לזמזם שיר אחר
היו היה חלום
היו היה חלום
היו היה חלום
לחייך אל הדמות שבמראה
איזה קטע
אני עדיין בו
אני פה
"איזה קטעים פה וואו וואו"
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.