מייקא מיי / יש תקווה |
היא קמה בבוקר מסתכלת במראה,
פתאום לא אותה בחורה,
לא הכל רע לא הכל שחור, פתאום היא רואה את האור,
הוא עולה ויוצא מבפנים מאיר לה את הפנים.
כלום לא ממש השתנה ועם זאת כלום גם לא נשאר כפי שהיה.
אין לה עדיין אהבה אבל היא יודעת, היא בטוחה שזו תגיע כשיבוא
זמנה.
ואיזו הרגשה נפלאה זו להרגיש,
כל כך הרבה זמן חיכתה והתעצמה והנה זה בא רגשות טובות של שלווה
של אושר ושמח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|