מקפלת רגליים על ספסל אדום בחוף בכינרת עם גופיה שחורה וחצאית
לרגליה עשרות צמידים, עוטה מעטפת לא אכפתית
משקפי שמש על העיניים שיערה השחור פזור והראסטה האדומה שהוסיפה
לשיער שלה אוספת לתוכה עוד ועוד אבק היא מחזיקה סיגריה בטבעיות
מטמטמת כאילו הייתה שם מאז ומתמיד..
מבחינה בגבר שיכל להיות הכול, קצת מתולתל עם מכנס מוזר שיחק
שש-בש עם גמדון מסומם
והכל טבעי, כי רק בחוף בכינרת הכול נראה כל כך שליו ונורמאלי
לקראת הערב היא כבר משוטטת עם סרט לבן בשיער ושמלה לבנה מסתכלת
על הרצפה והולכת
בלי להביט לצדדים, כאילו לא רוצה לפתות את עצמה, שומרת את עצמה
לגבר עם המכנס המוזר
שהכניס אותה לאוהל בלי הזמנה קרא לה לשכב לצידו לבהות בתקרה
המתנדנדת כמה לחישות עברו ליד הראש וזינקת מהאוהל רצה ובוכה
תוהה איך אף אחד לא שם לב לשיכורה יש שהתחילו לחפש אבל היא
התקשרה אל אחת היה אחד שאמר זה לא נורא, קצת חפר ההיא הכניסה
אותה לאוהל
ואז בבוקר עם טעם מר של אתמול נשארה חצי בוקר, כי הכינרת קצת
טמטמה אותה, שכחה את המברשת שיניים, היא נידבה את שלה, אגב
סליחה, ואז הוא שאל שאלה חצופה, קצת צחקת והסכמת ואז הלך, עם
ארטיק אדום ביד והתיק על הגב ואני המשכתי עם היום..
לבשתי גופיה שחורה וחצאית לקחתי את המשקפיים פיזרתי את השיער,
ובטבעיות רועשת הצתתי סיגריה, צועדת לעבר הספסל האדום על החוף
בכינרת, כשהגעתי ראיתי שני אנשים..
היא לבשה שמלה לבנה וסרט לבן בשיער, והוא? סתם אחד עם מכנס
מוזר.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.