בסרטי הפנטזיה בשחור לבן של שנות השלושים

הגיבור שהיו לו חיים נהדרים, מגלה עולם נגדי של אנשים

אבל איזה אנשים! כולם מוזרים ואת שמו הם לא זוכרים

בשבילם הוא לא קיים, אותו הם לא מכירים

הוא מדבר אל בני משפחתו

אבל אפילו הם לא שומעים ולא רואים אותו

הוא נמחק מספרי היקום

הכול נראה כל כך לא הגיוני ועקום

ואז מופיע המלאך וטופח לו על הכתף מאחור

הוא היחיד שיכול לתקשר עם הגיבור

והוא אומר לו: "אתה רואה? ביקשת עולם אחר וזה מה שקיבלת!"

"לא הסתפקת בעולם הטוב שהיה לך? עכשיו תאלץ להסתפק ברע שעוד לא
עיכלת!"

הגיבור יורד על ארבע, תופס במלאך, מטלטל ומתחנן שיחזירו לעולם
שלו

המלאך משחק בו עוד קצת ושואל: "אתה בטוח? אחרת התשובה היא לא
ולא!"

הגיבור צועק: "כן!" ותוך שנייה הוא שוב נמצא אצלו במיטה, בחדר
עם אותו הריהוט

כשמעליו רוכנת אשתו ששמעה אותו צועק מתוך הסיוט

ועכשיו תבוא הפואנטה של השיר: אני לא ביקשתי לשנות את עולמי
לעולם יותר עשיר

אבל מישהו אחר החליט בשבילי שאגיע לעולם הנגדי במסלול הישיר

המישהו הזה אפילו לא צייד אותי בבגד ליום קריר

ולי אין מלאך שייתן לי אפשרות להמיר