|
שם בין ערימת השמיכות
ובין אנקות הקול אחוזות הכרית
שלל של איבוד השפיות ובניית אשליות
ואפילו לרגע ואפילו שקרים
לעצמי טוויתי כי כל כך שכחתי
שזה קצת זה רק רגע. או שנייה
או אפילו חלקה האלף
אבל כמו כל גבר
ששוכח באותו פרק זמן את ההווה
ותוהה מה איתה?
זו בת הזוג של אותה חוויה
מתקנת או משמידה
נותנת או מחריבה
מה? מה? מה? |
|
|
"אני אוהב
זיתים.
אבל לא שחורים,
או שמים"
אדולף, 1942. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.