הַכְּאֵב הָפַךְ אִנְטִימִיוּת בְּרוּכָה.
(אִם חָשַׁבְתְּ לָבוֹא אֶצְלִי, דְּעִי,
אַתְּ לֹא צְרִיכָה)
טוֹב לִי מָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ. אֵין בִּי
מָה שֶׁאֵין.
(סְפִינָה טְרוּפָה על יָם סוֹעֵר
בִּקְּשָׁה לְהִשָּׁעֵן)
לְכִי לָךְ לְאִיִּים סְגֻלִּים
רְאִי מָסָךְ כָּחוֹל.
(כָּל אֶחָד חָפְשִׁי לִרְדּוֹת
בַּמְּצִיאוּת שֶׁבָּהּ יִסְבֹּל)
אֲנִי וְאַתְּ בְּאִנְטִימִיוּת טְרוּפָה.
חֲזָקָה מֵהַחְלָטוֹת,
שֶׁהִבְטַחְנוּ מִבְּרִיחָה.
עָמוֹק בַּיָּם, קָרוֹב לָחוֹל,
שֶׁבִּי קָבוּר.
(הַשֶּׁמֶשׁ מֵעָלֵינוּ
- אוֹר שָׁבוּר).
1998 |