תמיד חשבתי שאני יודעת הכי טוב
שאני מבינה
אבל בעצם עד עכשיו
לא באמת הבנתי
לא באמת ראיתי
עיניי היו מכוסות מעשיות ורודות

לא אותך אני אוהבת
זאת אותי אני שונאת
את עצמי אני לא מקבלת
וזורקת לרוח
בגלל אותה שנאה

קיבלתי את כל הדברים
נתתי לך להתנהג אליי כך
לעשות בי כרצונך
לכפות עליי את רצונך
לפקוד את משפטייך המפוצצים
ולהרצות על הדרך הנכונה
וזו הרי רק הדרך שלך

אבל היום הבנתי
היום כבר נמאס
נמאס מהשנאה
והכי הרבה נמאס לי ממך
ולמה כל זה?
מכיוון שחשבתי שזו אהבה
הגיע הזמן
לעצור
הגיע הזמן לחשוב על עצמי
והכי חשוב
הגיע הזמן לאהוב את עצמי