כן קראתי את הספר
כן גם ראיתי את הסרט, היה מרגש
היה נוגע.
כשהתחילו הכתוביות, שרר שקט
כל אחד חיפש בתוך עצמו
חפר להבין מה זה גרם לו

פתאום הטלפון צלצל

מצאנו את עצמנו בפאב בהרצליה רחוק מהספר, רחוק מהסרט
רחוק מכל מה שחשבנו עליו לפני. רחוק, מכל מה שקורה.


ואז עברו חודשיים

ופתאום הסרט, הספר
הכל הפך קרוב
פתאום זה אמיתי, וזה קורה
הלילות בלי השינה, העיניים האדומות, הדומעות
הלב שרצה הבייתה.
ואז משום מקום הייתה נפילה

ואז אמא שלך צלצלה
ובכתה

לא רציתי להבין מה קרה

התחלתי לכתוב ספר
לביים סרט
למישהי אחרת