|
מתחיל לכתוב
אחרי כל כך הרבה זמן,
כן לא, ולא יודע
נמשכו כבר יותר מדי,
ואני התבלבלתי
רק המילה עצמה
מסובכת מספיק
בשביל לבלבל אותי שוב.
אני מנסה למצוא כיוון
נזכר בשיר של ג'ון לנון
How can I go forward when I
don't know which way I'm facing?
חסר תקווה.
תמיד שאני אומר נואש,
כוחותי הפנימיים אזלו
אני חושב על חיוכך
ומתמלא כמעה.
וכך אני ממשיך
לעבור עוד לילה ויום
פוחד שמא נפרד לחלוטין.
משונה, אתה מרגיש קרוב לאדם
ולאחר הפרידה הוא זר.
אותו אדם שתמך בך לעזר
מתקפל והולך - עצם המחשבה מכאיבה לי. |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.