החבר שלי לא קורא את מה שאני כותב,
ועד כה גם לא הביע עניין.
הוא אומר שאותי הוא מאוד אוהב,
אבל אף פעם לא היה "קריין".
זה מבחינתי מצוין.
כי אני יכול לספר לכם כמה הוא מתוק,
וכמה הוא יפה וחתיך,
כיצד הוא גורם לי כל הזמן לצחוק,
וכל זה - מבלי (אותו) להביך.
יש לו חזה מפוסל, שאת נשימתי מעתיק,
זין ענק, עבה ומבריק,
ישבן טעים, חלק, מבהיק
ובעל תאבון אינסופי לזרעי הממתיק.
וגם אני "עליו מת",
אפילו שהוא לא קורא, ממילא רוב מה שכותבים היום די בררה,
ואם להודות באמת,
גם אני כותב חרא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.