באמצע המדבר
הקמנו לנו בית
בלי להתכוון.

אתה הגעת עם חלון.
לי היתה כבר דלת.
מבלי לשים לב
צמח לו גג רעפים.

באמת שלא התכוונו.
אתה לא ציפית ליותר מחלון,
ואני בכלל חשבתי
שיש בעיה אצלי בדלת.
כשהפסקנו להרגיש טיפות גשם על הראש
הבנו מה בעצם עשינו.

אז בישלתי במטבח,
כשהשקית עציצים
או שטפתי רצפות
כשכיבסת לבנים.
ובערבי שישי
אירחנו חברים,
ורג'ינה שרה בסלון
על קיץ
לבד
בעיר.

לא החלטנו החלטות
ולא הסקנו מסקנות
ולא ידעת שרציתי
מאוד מאוד.

כשיצאת מהדלת,
השארת לי חלון
אך לא הבטחתי לחכות
גם כשאמרת שתחזור.

עכשיו,
בערבי חול
אני משקה עציצים ונזכר
ושר לעצמי במרפסת
על קיץ
לבד
במדבר.