הדמעות מתחילות מהלב.
עמוק שם, איפה שכואב.

יש באר של דמעות
נעולה עם קוד מיוחד
שאותו, לא יודע כל אחד.

מהלב הדמעות עולות דרך בית החזה,
ישר לגרון,
ואז מרגישים את ה"גוש" הזה...
שתקוע באמצע, לא נותן מנוחה,
אבל אז אתה כבר יודע, הבאר נפתחה.

אתה מנסה להסתיר, להסדיר נשימה
אבל בפינת העין כבר מדגדגת דמעה
עולה ומבצבצת, בדרך ללחי
סוחבת איתה מעלה את כל הבכי
שעולה וגואה ואתה שוב מתפלל שאף אחד לא רואה
זולגת לה, משאירה שובל למזכרת
מרעידה את הצוואר בהרגשה שלא דומה
לאף אחת אחרת.