[בחיי, שכל-כך קשה לי לקרוא אותי ככה.]

10.7.04

אני שונאת עצמי בגלל החולי
אני שונאת עצמי בגלל הבריאות
אני שונאת עצמי בגלל האנומליה
ועוד יותר בגלל השפיות.

אני שונאת עצמי על שאיני מנסה
וכועסת על שאיני מסוגלת
אני שונאת את אותה אמת מכעיסה
שטורקת בפניי את הדלת.

אני שונאת עצמי כשמביטים בי
ושונאת עצמי כשאתה מלטף
אני בוכה כשמייחסים לי
את אותו שיגעון מטרף.

אני שונאת עצמי על שאני כואבת
לא רוצה להיות עצובה
אני שונאת עצמי כשאני אוהבת
למרות שאני רוצה אהבה.

אני שונאת עצמי על שאני פוגעת
אפילו כשאני מביעה צער במילותיי,
לא משנה מה - יש לי נשמה משוגעת,
אני שונאת את עצמי מדי.

ד י .

אני רוצה ללמוד לאהוב אותי.