6.2.04
מוזר האדם ההולך לבדו
בדרכים מלאות רסיסים של אימה
בודד האדם השומר בתוכו
את ה-מי של עצמו, את ה-מה.
עייף האדם הזוכר צלקות
שעדיף היה להשכיח
וטיפש האדם שמנסה לא לבכות
וגם כשמנסה לא מצליח.
הזוי האדם המתעורר מתוך שינה
ומעיף מילים כמו הרוח
מבוזבז האדם השומר טינה
לעצמו ולא מוצא זמן לנוח.
קטן האדם הפוחד מדמותו
המשתקפת מבעד לראי
פוחד האדם המביט אל תוכו
ובוהה בו במבט חולני.
קשה האדם הרוצה להתגבר
ולא מוצא כוחות חבויים
א ב ל
אמיתי האדם שלא מוותר
גם בימים הזויים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.