|
אנחנו לא ידענו
מה קורה איתה
אנחנו לא בדיוק
ראינו אותה
כהיותה
מיי נחל גמעו אותה
ים מלוח בדמדומי דם
ידע אדוות קצב שעתה
מעצב פעימתה
ראה בבואתה
שמע קולה
אנחנו לא ראינו אותה.
לא היינו שם שהיא בוכה
לא צפינו מרוחה
לכשיבוא לעתיד גם צחוקה
לא שווינו
ולא תהינו
מגבלות כוחה
היא לא טעתה
היא הייתה שאנחנו
לא היינו
וראתה
את שלא ראינו
ובפרט אותה
מה שראינו
ומה שהיא ראתה
לא יאחה
מכוחות היותנו
להשיבה
לשעתה
להבעתה
קשה היה המסע להכלה
רק הרוח מעדה
ביום שעלה
איש לא שאל אותה שאלה
אם חלפה או באה שעתה
כל כוחה היה בכך
שהיא הלכה
ורעדה
בשתיקה
שעה שלא דיברה
אמרה;
את שאנחנו לא ראינו
מה היא ראתה
כמה ורעדה
אספה איתה בשעתה
קפל משמלתה
רגע רגל משולי שסע הליכתה
חוצה בו
והנה
היא
אינה
|
|
|
לא רואים!
עבדתי, עמלתי,
עשיתי את זה
מושלם, ובסוף
מה? הוא בא,
מצטלם, וזה יוצא
מחוץ לתמונה!
הספר של ההוא
האדום מלמעלה
מתוסכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.