החורף בקע באור פלואורסצנטי
יכולתי שם לצחוק מקור
על נזיר שראה אותו מרחוק
וסיפר בתקשור כי ראה
את ההילה בעליל כאובה מאור
שם אלמלא שחונכתי
לערפל כראוי מי אותו, ומה ביתו
ומה אתו ומי אורו
יכולתי גם אני עוד להתמיד להשתעשע במילים
כראוי ולדבר על עורו
ולומר שגברים לא בוכים
לנוכח קיר ואורו
שהדלתות מונחות על צירים ובריחים
הייתי אומר מראש היכן נדחסות אבנים
לנתיב דרכים
כזה המניח לשרכים יבשים לטפס
בזמנים
פעם יהיו צמחים
ופעם עם השנים
שאריות אבקנים העולים ניחוחות תבלינים
בקדרת תבשילים בנזיד הזמנים
עדשים מבשמים
באין מגשימים
לרעבים
בטן מלאה
ולאה הייתה נאה לדברים
בעליל הסכמתי לתבל בתימהון
את המוזרות שבסיר לכל היותר
ולהסיר מתחתית פיח
עד שעלה השחור
ריח ניחוח
ומכוח האמור נותר ברוב
לשמוח בחלקי
להתבונן בקירות המדברים
עם דלתות
ולהגיד שגם אקראיות מבשרת בשורה
כפולה וחדה כחרב פיפיות
קשורה בנדנה
וממתינה לעונה הנכונה
כפי שכך, גם יכולתי להרטיב בטיח
המתפורר ולהניח שיתקשה
ובמידה ולא מספיקים הנוזלים
להטיח בו דמעות של אחרים
ולבחוש
לבוא מגולח למשעי והדור
כמאמין לדחוף פתקים בסדקים
או לגלגל סתם כך מבטים
ולהפיל מראש ההר סלעים
של הסברים לתחתיות
הנודע
אבל כאמור כל התורות הצהובות
וגם הצבעוניות, לא שכנעו אותי
שגברים על כך צריכים
להיות בוכיים
גם לא בדקתי את האיות
אם נכתב במעורפל
או נאמר בעליל לעיל
מכיוון שאפשר על גשר צר ללכת
ולומר אותן להלן מבלי להתבונן
בטיח ולהבטיח יציבות
למרוח עוד משב ברוח עוד ציר
לתקוע בקיר
להניח בחיבור העצבות קפל
ולעבור עליו בתפר גס ולגהץ
ולראות בטלאי המבנים
את היסודות ואת הרץ המבשר
אי מתי הרעידה באה להריסות
ומהקריסות יצמחו שמחות
גבר צריך להיות מחונך כראוי
מוכן לכל מכת טבע פתאומית
להחזיק ביד אחת ערפילית ובשנייה
חלילית ולחלל כראוי
עם מיומנות ראויה גם להמיר בית באוהל
ולהמתין שם מבולבל
למתקשרים
לנזירים
למלאכים
ולבחור
למי
להאמין
ובפרט לא לבכות על הרוח
ועל החלב שלא נחלב
גם אם אלף פיות רגישות
עם כנפיים מרפרפות
אומרות - באוהל החרס נשבר
ודבר מה נשפך
והן אינן מחוללות קסם
להשיבו לעטינים או לכד
זקוף וקטן.
העיקר לא להרהר לפשר
היכולות הכלולות
ואלה העולות ונופלות
למרות שטרחתי לכבודן
שיחוללו נפלאות
גם שהאדרתי דמותן מעבר למילים הנאמרות
עד שלבסוף נותר נסמך
על קני סוף רצוץ
שלא יכיל בשמים ולחשים
ולא יהפוך למטה ולא לנחשים
כאן בזה החלל
צעד קטן שלי אמרתי דומה
לאלף צעדים של חרקים זעירים
כך שגם המועדים
נכונים ומבשרים שפעם אניח דגל
ממעד בעד הרגל הבולמת את הנפילה
שהדלתות חורקות
נותרות והקיר אינו מכיר
את הנזיר
ולא את האבק וגודלו
ומה דבק בגרגיר
שהגיר הזמן את רגעיו
תדיר בציר ולא העיר דבר
אז אמרתי
יש להכיר בסגולות הקיר
