אמרו דברי הימים-
"אחוות האחים התפוגגה
בפוסט-טראומה מאובחנת היטב
הבליחה טבולה בארומה
בוחנת בריח אבן ואד הבל עולה
שהנפש עוד כבושה
והעת לוקה בתעוקה
רעבה בוחלת במזונה
בוררת לקט בזהירות
מצפחית ומחמת המים האוזלת
לאור דמות ההולכת ומועדת
ששמש עודה יוקדת
באותה מהלומה חמומת אפלה
שסדקה בקימורי הבטן הרכה
שכאב חד מדלל בהד עדיין
במים האוזלים
ומחלחל לעבר שיפולי מערה-המקפלת
משמעויות
וכופלת בעוד תשובה הנופלת
על תלילותה בשכבה רכה של רקמה
שולה עוד דקת דומייה
צודקת ו/או צופרת
צורבת רגע וצורמת אוזן
שאורה של תורה כלולה
עדיין לוחש בתבערה
זורה בזרות ערות
ותוהה
איזה כדור צבעוני יועיל לכאב?
ומה מידת השפעתו ?
המשיל וישאיל לזיכרון
הנוהר בחרון שיכוך
ויועיל לטון הקול הרצוי
וליד ההופכת במחזוריות
שעון חול
לעוד מחול
זרות
ושמא ריח נזיד אדום מהביל
עודו מרחף מעל החידות
מוביל בגילוי הבכורה
ולמי המכורה
מעיר בנחיר האף ועל אף הדברים
השאלות נותרו כפרות עולות
מהיאור בגאות, העירות הדירה שינה בטרדה
איש לא הלך לישון
הצאצאים קיבצו את ההמון
צבאו על השערים
העפעפיים במידה מסוימת
נפלו באין מענה נטל שאלה על הריסים
בשדות הפרחים
והקברים
תשובות שטופות נהרות דמע
שמשקולות מודדות במאזני-צדק
באבנים
והזמנים בכפות מודדים עמקי קמטים
וצולעים מדדים
בסדק הדברים
באבני הסלע ובצוק העיתים
מאז זולגות טיפות עיניים
על התשובות אבק אבקנים
סמיך
שאריות צמחים ושרכים
בשערות הגלויות והריסים
שניחוח קדום והלום- זכרון
נגזר מגזע ההגיון
בניחוח שיח הקיקיון
ואיה ואי- מתי יפרח, שאייל נוגח
בענפיו?
התהייה נותרה כובלת
את הדעת מלדעת
מלבלבת ולחלופין נובלת
מרתקת ילד זוכר מאכלת
ועלם רך שלא שכח אם אחרת
המגורשת למדבר
ומי אמר לה כך
שניהם היו צאצאי אב עוקד
אחים למחצה
שהקולות דיברו מהקודקוד
היישר לראש
שהאש יקדה מקוד קדום
מלובן בברזל בגוון כתום ואדום
עקוד ורדום
ההורים הביולוגים מתו בזמן
לא ראו כיצד הילדים הקימו להם גלעד
בליבם
גם כאן
נטעו גן
לזכרם
שניהם היו נימולים
ונבוכים וממלמלים על ימי האתמולים
מחליפים מידעים ובוכים
על טיב סיווג הרקמות
וזיהוי תאים וחלקים חלקיים וסחירים
שכאב חיתוך העורלות
טורד דעתם, חקוק באמונתם
מודעים להבדלים תרבותיים
וגנים דומים וכרומוזומים
שעודם מזמזמים לעבר הזמנים
שתקופות אימצו לחיקן
שהתקפות זבובים רוחשים לעבר הבשרים
ויתושים צמאי דם חגים
שילדים נטושים מהגרים במרחבים
נושאים עדיין תרמילים מרוטשים
כיתומים שכל אוהביהם מונחים ארוזים
באתמולים
שחלקם מוכרזים נעדרים
שרק עוד זיכרון עמום
אודות היותם אחים למחצה
מגביר את הלהבות
והלמות הלבבות
מזרימה את הדמים בחדרים
פעם משמאל ופעם מימין
ששסתום דק ושקוף
מנווט ומזרים כראוי ומניח יד על הדופק
לא להתיר בבשר הבתרים
נתח נתון לוויתורים
ברית המבותרים
נלחמה על הכתרים והנזרים
גוררת עודה גזרים
גם אם איטרת היד, נותרה עודה נטויה מיומנת
בלחיצה על הדק הסתרים
מלטפת בנקישה מתכתית מפכה געגועים
גלים אלימים ומתפרצים
מחישה בטבעת רתק המזחים
ומנתקת את הכבלים
שהזכרונות עודם מפכים זוכרים נתק
שפעם היו מצויים בבית יתומים
ששם השליכו חפצים מתפרצים בזעף
רסיסים לעבר מלאכים
כועסים על צווים וציוויים
עודם מוצפים בזכרונות
מציפים תיבה מגופרת ואת קופסת
הגולגולת העוגנת ומגלגלת תודעות בתוככי
התוודעויות גלים ואדוות
פעם לבנות פעם מתפוגגות
ופעם מטביעות את הספינות המפוחדות
ומעבירות מדור לדור
איתותים ותסמינים מעוננים
וחששות בחושים היטב, לבל יבוא המבול כקדם
ויקבור שנית הכול
ויכסה את תולדות החול
זכר הימים חרת
בכל ילד נבעת לא מעט
מאז עזובים לגורלם זבים
כאבים"
"גילוי ואבחון התופעה
לא מספיק לפיק הברכיים
להרעיד את הידיים"
אמר הקצין לקב"ן
אמרו לנו האבות שרי העשרה והרבבות
שיש לשמור על המערות
גם אלה המאירות אפלות
בפרט על האדמות
האימהות עודן מדממות
מסמנות למי להידמות"
"ממרחק המרחב והזמן
כל ילד הפיק תקשורת
הקושרת אותו לאדמה
כמו אבן מרותקת שלא תזוז
והבית לא יברח"
השיב המואזין
מעל צריח מסגד מוגן
בדמי מפתח הדם
הגננת בגן אמרה-
"כל ילד סיגל שפה רושפת הברה
רהוטה שאין בה פשרה ולא הבנה
שכל אח למחצה בז לשפה
האחרת
וראה באם החורגת מפגרת
בכל הפעמים היה אפשר לראות אותם
שהם חולפים זה על פני זה
אחד אוחז סידור
והאחר כורך את הכאפייה
על ראשו בהידור
ולפתע שולפים פחדים פתאומיים
תהומיים והלוע פולט כדור"
הזמן שעבר ונהר זכר הרהר ואמר:
"פעם הפנים שלהם היו מונחים
בתמונות באלבומים
בדפים הגנוזים
ששפתיים עודן קפואות מפוסלות
שוחקות ובוכות
מתעדכנות שואלות שלום אביהם
אם רוחו עודה אוהבת את אמם
ואת מי יותר את הצוחקת
ושמא ליבו נווה עודו אחר אם מגורשת"
תיאר את המצב העכשווי - בגילוי לב נדיר
נער - מהחבורה היריבה
"כיום המפגשים נערכים
ברחוב פכפוך צנרת הביוב
מסכמים מראש ובחיוב על ניירת
שכללים כתובים מראש נחתמים
ללא מעורבות הכרובים
נקבעים המרחקים עוד טרם
מתחילים המשחקים המסוכנים ברולטת הכדורים
ללא מתק חלב פרות רזות או קדושות
מסתפקים באבקות חלופיות
של מתכות הנצרפות תקופות:
בחרבות
ובלהבות
באין בנמצא ממי לגנוב רובים
טעונים בכדורים
שבים לעיתים עתיקות
ומעתיקים מיומנויות
ומחליפים מהלומות
באבנים ואלות
ובאין חפצים כהים באגרופים מוחצים
שהעדים היחידים הצובאים וקובעים
במדדים מצבעים למי יותר מתים
ומי הממיתים בחבורה היריבה
יותר יריבים נגדיים
מי נותרים חבולים ונושאים חבורה כחולה ופצע
ושסע ומי חייהם תלויים
ואיזו חבורה כותרה
מי נותרה עם יותר ילדים
שבורי עצמות ורוחות
סיכם את הארועים ההיסטוריון:
"את הצאצאים שלהם
מוביל הפחד ומכיל ומטיל אותם
ישירות לגן העדן ההדור
שגננת אינה ממתינה
והסייעת לא משגיחה
מי יכנס וייפול ראשון
לפינת ארגז החול
עודנו בוהים בהכל
אנחנו עוד בראשית בירור הדברים
תוהים על הקול
למי אמר לשחוט
את מי ציווה לגרש
ועוד דברים שנותרו בלתי בהירים
כמו מי האם
ומי האמה
וכמה אדמה נותרה
ולמה הבטן כאבה מצרתה
הסנדל השעל הנעל לאין
מובילים?
מי צועד ישר ומי מועד
במדבר
מי ראה נכוחה סנה
ומי יועד פרא בר
לבעור
ומי בתום ובשוך האבק יושלך לקור
הדברים החשובים עדיין שוכבים סמויים
אנחנו ברגעים הללו מצויים
בכיסוי שכבת הבגדים הבלויים
והגילויים לאט עולים משכתבים בניסוי רעיוני
מחדש את הדממה
בקווים בעוביים משתנים
מציירים ארועים אחרונים
ומפענחים
מי סגר את החלון בטינה
ומעל אדן החלון
מבין האחים למחצה
מי העיף וגרש את העורב
ומי חצה את הקווים
וכיצד
האם אירע הדבר בשלווה חרישית
ו/או לקול משק כנפי שאון
והיונה, בפינת החי, בגנון, מי תלש לה ראשון
את הכנף-מי מלק - הסיר ראשה
גם מי בישל בסיר את בשרה
בוחנים עדיין את הנעשה
האחים למחצה
לא מודים עדיין בכלום
אולם אנחנו מבררים
את הניתן להשיב
ומה יתמיד ויעיב
מי יורחק ויענש
ומי ישתף בפעילות
בצהרון
ומי יפצח ברון שיר הניצחון
ובכלל האם נכון הדבר שכך נגדיר
את ציר הזמנים
בחיבורים
ובספרים
ו/או שההמון יחליט
מי מלעיט ומי ממעיט
בחשבון תיקתוק השעון
האם המזון המונח נזיל
או מוצק.
אנחנו בשלב הבשרים
והסירים
טרום הסיכומים
מאוד ראשוני
ללא ספק המצב
ריחני"
| 