New Stage - Go To Main Page

יונתן קלוסקי
/
משהו ללבוש

"אוף, אין לי מה ללבוש!" היא אמרה, חצי בצחוק, חצי רוטנת. "אין
לי, אין לי, אוף!" אמרה שוב, מסתכלת עליי במבט מתחנן כאילו
שאלך עכשיו באחת עשרה וחצי בלילה לקנות לה איזו חולצה או
חצאית.
"מה עם האדומה?" שאלתי.
"לא, אני לא אוהבת אותה, היא גורמת לי להשמין" המשיכה לרטון.
"והשחורה?" ניסיתי שוב.
"לא, השחורה עושה לי עור בהיר מידיי. אתה רוצה שכולם יסתכלו
עליי ויגחכו לעצמם? אולי מזה יהיה לך סיפוק" זרקה לעברי.
היא המשיכה להסתובב בחדר, כאילו הבגדים יצוצו להם מאי שם, מאחד
הקירות, על פי בקשתה. "זה גדול מידיי, זה לבן מידיי, זה כהה
מידיי, זה מלוכלך, זה..."
ואני הייתי לבוש כבר שעתיים, מקולח ומסורק, מחכה ליציאה
הגדולה. הערב הגורלי, אני מתכנן זאת כבר שבועיים, אבל לגאווה
שלי לא היה מה ללבוש.
ברבע לאחת היא החליטה שהיא מתחפשת כדי שגם אם הלבוש שלה יהיה
מכוער או מצחיק יהיה לה תירוץ. היא שמה לעצמה פאה בלונדינית
ולבשה שמלה ורודה וטיפה איפור והתכוונה לצאת, אבל ברגע האחרון
גילתה שהרוכסן לא נסגר וגם הפאה לא יושבת טוב, אז היא ויתרה
ואני התחלתי להתייאש. אחרי כמה בירות לא היה לי אכפת אם היא
תבוא או לא. הייתי מוכן לצאת גם בלעדיה וכנראה שגם היא הבינה
זאת. היא נשכבה על המיטה ועשתה קולות של ישנה ואני הסתובבתי אל
הדלת, אבל שם עמד החבר שלה, החוסר בטחון העצמי, שדחף אותי
בחזרה לחדר והושיב אותי על הכיסא מול המראה. "ככה אתה נוטש
אותה הא?" אמר לי "אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילך? איך אתה לא
מתבייש, רוצה ללכת בלעדיה?". "אולי הוא צודק" חשבתי. אולי אני
בעצם ניזון ממנה והיא זאת שממריצה אותי הלאה, אולי היא מתכננת
את לבושה במטרה לגרום לו אושר?
הרגשתי נמוך, התביישתי בדרך שבה התנהגתי. בסוף נשארנו בבית.
אני נרדמתי מעוך על השטיח והיא הייתה שרועה על המיטה, עדיין עם
הפאה הבלונדינית שלה. והחבר שלה? הוא עמד בצד כל הלילה וצחק.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/9/07 23:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן קלוסקי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה