תכשיטים על אצילי זרועותייך,
ונזם באפך.
צעיף מערפל דמותך הנאווה,
נעלמו שחורות עינייך,
ואצילותך גוועה.
מה יעלה ערכך
בעיניו.
ומוהר ליבך למה יעטור.
זהב ישקל כשווי יופייך,
רגלייך כאיילה שלוחה,
גאוותך שירייך נטלו.
תופייך שפטו על נאות מדבר,
בנייך אינם מסבים לשולחנך.
אך בתך לרגלייך נסמכת,
והעלם שחור השיער
על ביתך יצור,
אך הפחד יצוק,
ולבבך אליו מתרונן,
אך מרחוק אליו תכמהי,
עד מוסרותיו יתיר
ואלייך יגש,
את ליבו על טס לך יגיש,
עינייך מבעד לרעלתך,
וזה אשר את ליבך כלא,
את גופו ירצה לרמוס,
אך יגבר
ואלייך ידבר,
ויתגבר,
ויכניע,
ואלייך יבוא.