אהרון בל / קמילות חולפת |
מתדפק על פני אנשים.
אני מוקשה ומצהיב, מביט מעל והשמים שחורים והנה גם טיפת המים
האחרונה שלחה אותי נמוגה. פתאום זה פלא סחפה אותי הרוח אל כנפי
עורב שהביאני אל קרקע לחה ושם נח אני ונושם לרווחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|