|
כעלה תלוש סוחפת אותי הרוח אל שדות עזובים, חסר מנוח, רפוי,
מתדפק על פני אנשים.
אני מוקשה ומצהיב, מביט מעל והשמים שחורים והנה גם טיפת המים
האחרונה שלחה אותי נמוגה. פתאום זה פלא סחפה אותי הרוח אל כנפי
עורב שהביאני אל קרקע לחה ושם נח אני ונושם לרווחה. |
|
|
עברית, לטינית,
יוונית, באסקית,
הינדית, אצטקית,
ביילרוסית,
סנסקריט...
רבאק, מתי שיעור
חברה?
זוזו לסטרי,
בלשן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.