|
הקור מנהל דיאלוג עם הקירות
מזדחל ליסודות ונשאר
לעקור שיניים.
את הולכת ומכבה פנסי רחוב.
מטביעה באספלט פירורים
ודמעות עד ש
השמש מלהיטה את הפחד הישן
שאורב בימים אפורים לזריחה.
את נקלעת למבוכי ייאושו
מאבדת את עצמך
ועוד פנס רחוב נשרף. |
|
|
"בהתחלה, מה זה
שנאתי אותו, אבל
אחרי שפתח אותי:
ווה ווה!"
משפט שנקלט על
ידי שומע תמים
באוטובוס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.