|
הקור מנהל דיאלוג עם הקירות
מזדחל ליסודות ונשאר
לעקור שיניים.
את הולכת ומכבה פנסי רחוב.
מטביעה באספלט פירורים
ודמעות עד ש
השמש מלהיטה את הפחד הישן
שאורב בימים אפורים לזריחה.
את נקלעת למבוכי ייאושו
מאבדת את עצמך
ועוד פנס רחוב נשרף. |
|
|
הבית התחיל
להיות קטן מידי
אז יצאתי החוצה
כדי לעבור דירה,
אישה אחת צרחה,
ומישהו תפס
אותי, ועד שלא
התחלתי לבכות
הוא לא עזב. כבר
חשבתי לחזור
חזרה, אבל הוא
שם אותי על
האישה והלך
תאמינו לי ככה
בדיוק זה היה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.