שניר סבון / לבד |
הילדה שלי
עיניה חומות ושערה גלי
מצאתי אותה ליד מושב הנהג
ככה, לאור היום
היא לא הבטיחה דבר
אבל שברה הכל
את כל השיאים שהבטחתי
לעצמי, שאשמור
ברצוני לתת לך
חיים ומוות
ואינני רוצה להבטיח לשווא
אך לבטח אכשל בלשוני
אז אקשור קריסטל לצווארי
כדי ששוב לא אופתע מתגובתך
ואת יומך הראשון
אמסגר על קירות ליבי
ואשאיר אותך ככה
אהובה
כי זה מה שתמיד רצית להיות
לבד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|