רונן דגן / פתאום |
פתאום מושלכים בערבוביה
יד, חולצה, מבט ושתיקה
פתאום קורה דבר
שאין לו דבר
עם הזמן שעל הקיר
עם החושך בחלון
פתאום ניגע מגע
ופורחת נשימה
פתאום הכל מצטמצם
ומתפשט בו זמנית
לנקודה אחת בלי מרחב
לרגע שאין לו זמן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|