דניאל מלגו / תקווה |
שהשמש שלי זורחת
לא מאירה
נוגעת
לא מחממת
מביטה בי מלמעלה
לא מסתכלת עלי מקרוב
דקות סוחבות על גבן שעות קשות
מחוגים מסתובבים סביב עצמם במעגלים
ללא מנגינה
לא רק יכולתי להיות עבד לרצוני
לעשות כרצונו
באהבה ובשמחת לבב
כאשר יצווה אותי
לו רק ידעתי לרצות רצוני
אור וחושך יושבים על נדנדה
וכשהאור יורר למטה
והחושך עולה מעלה
אני לוקחת נשימה עמוקה
מציתה לי תקווה מאחורי עיניים כבויות
ומחכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|